סליחה

כמה קשה לוותר על האגו.

מה אני יותר? צודקת או טועה? מנצחת או מפסידה? או גם וגם? שונאת או אוהבת?

סליחה. מתי ביקשתי לאחרונה?

הסליחה היא מעשה שכלי ורגשי, שמאפשר תיקון.

היא מופיעה בכל התורות הדתיות והפילוסופיות המזרחיות כמו המערביות.

ביהדות, חייב אדם לסלוח ולהתפייס, עם מי שהביע חרטה או ביקש סליחה ממנו, ולא רק ביום כיפור, שהרי אדם חייב ביחסים תקינים בינו לבין חברו, גם אם אינו חברו בלב ובנפש.

הבודהיסטים רואים בסליחה מעשה שנועד למנוע רגשות מזיקים. והחמלה (קרונה בסנסקריט) היא אחת הדרכים למנוע יצירת רגשות שליליים, שהרי אלה עלולים ליצור מחלות, לא עלינו, ושאר רעות חולות, תרתי משמע.

מחקרים פסיכולוגים גילו, כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה.

לדעת רבים מהם להתנצלות כחלק מן הסליחה מתלווים: הבעת חרטה; הסבר הטעות; קבלת אחריות; הכאה על חטא והצעה לתיקון. זאת אומרת תהליך שלם.

כאמור, לקיחת אחריות, סליחה והתנצלות הן אתגר מתמשך. אם אינני רגילה להתנצל, כדאי לפעול לשם שינויי הרגלים לא מועילים.

ובכן, מה מפריע לי להתנצל? מעניין, הא?! הרי ציינתי בפני עצמי שחברות, אהבה, נאמנות, יושרה, משפחה, שייכות, סובלנות, נדיבות, דאגה לזולת, עזרה, אחדות, קבלה, נתינה, רגישות, תבונה, ענווה, ובעיקר חמלה ומחילה הם הערכים המובילים את חיי, אז...

אני מזכירה לעצמי, שהחשוב בין צרכיי הבסיסיים הוא צורך להיות שייכת למשפחה ולחברים... וזה מחייב אותי.

וכעת כשביקשתי סליחה ומחילה והתנצלתי, ברור לחלוטין, שלא חייבים הכול גם יחד... כיצד אני מרגישה? מה הרווחתי?

אני מבטיחה לעשות כמיטב יכולתי.

"אם קיים דבר בלתי נסלח, זה לא לסלוח." ~ רומן גארי

* בכל מקום שנכתב בלשון נקבה, הכוונה היא לשני המינים.